כוסות רוח
כוסות רוח הן אחת מטכניקות הטיפול העתיקות והנפוצות ביותר ברפואה הסינית המסורתית. בטכניקה זו נעשה שימוש בכוסות זכוכית או פלסטיק הממוקמות על פני העור במטרה ליצור ואקום. תהליך זה גורם לזרימת דם מוגברת באזור המטופל, דבר שמסייע בהפחתת כאבים, שיפור מחזור הדם, שחרור לחצים וסטגנציות (תקיעויות וחסימות אנרגטיות) בגוף, ובכך מעודד ריפוי והפגת מתחים.
כוסות הרוח מזכוכית נחשבות למסורתיות יותר והשימוש בהן נעשה באמצעות חימום הכוס על ידי אש. החום גורם לחמצן לצאת מהכוס ועל ידי כך נוצר וואקום וניתן להצמיד את הכוס לעור.
לעומתן כוסות רוח מפלסטיק נחשבות למודרניות יותר והשימוש בהן נעשה באמצעות משאבה השואבת החוצה את האוויר ויוצרת וואקום. השימוש בהן בטוח ופשוט יותר.
לטיפול בשיטה יש מספר טכניקות:
הטכניקה הכי נפוצה היא הנחה של "כוסות רוח סטטיות" על גבי המטופל באזורים ונקודות דיקור הנבחרים בקפידה.
טכניקה נוספת נקראת "כוס רוח נעה". בשיטה זו ימרח שמן על האזור הכואב ונניע את כוסות הרוח בצורת החלקה עם כיוון השריר או המרידיאן הפגוע. הכוסות שואבות את העור והרקמות עליהן הן מונחות. פעולת השאיבה גורמת להגברת זרימת הדם אל המקום הפגוע. סירקולציית הדם שנוצרת במקום הפגוע/הכואב מובילה לזירוז של ריפוי המקום על ידי הנעה של דם, נוזלים תקועים ועזרה לרעלים להתפנות מין הגוף.
כוסות רוח משמשות לטיפול במגוון בעיות רחב כגון כאבים כרוניים, בעיות בשרירים, דלקות, קשיים נשימתיים, ואף כטיפול תומך למערכת החיסונית.
השיטה יכולה לגרום להופעת סימנים על העור כמו חבורות אדומות או סגלגלות, שמצביעות על שחרור חסימות דם ואינה מומלצת לשימוש בנשים בהריון בשליש הראשון, אנשים הנוטלים מדללי דם ואנשים הסובלים מסוכרת.
גוואשה
נהוג להשתמש בגוואשה באזורים בהם קשה להניח או להזיז כוסות רוח. לדוגמה ליד עצמות ומקומות קטנים כמו בטיפול בכאבי צוואר, טיפול בכאבי ראש, טיפול פנים או עם רוצים טיפול מניע חזק וממוקד.
בדומה לטיפול באמצעות כוס רוח נעה, מורחים שמן על האזורים הכואבים ובאמצעות הגוואשה משפשפים את העור. השפשוף והחיכוך של העור מגבירים את סירקולציית הדם למקום, מה שמוביל לזירוז הריפוי במקום על ידי הנעה של דם, נוזלים תקועים ועזרה לרעלים לצאת החוצה מין הגוף.